.png)
כשאנחנו מתבוננות בתנועה בתוך טיפול, ומסתכלות עליה בעיניים טיפוליות אנחנו שואלות:
מה היא מבטאת? איך המטופלת חווה אותה? איזה רגש עולה? מה התנועה מזכירה לה?
ויש עוד שאלות שאפשר לשאול:
מה הגוף שלה עושה מבחינה אנטומית ואיפה זה מתבטא בחייה?
איפה הגוף שלה "מתבלבל" ואיפה יש פער בין מה שהיא חשה לבין מה שהיא עושה ביומיום?
האם טווח התנועה שלה יעיל ומתי היא מתרחקת מהמרכז שלה מול בני המשפחה?
האם חלק אחד בגוף מצליח לנוע בנפרד מחלק אחר – ואיפה בחייה היא מצליחה להפריד או לחבר בין מצבים?
האם היא משתמשת ביותר כוח ממה שהתנועה דורשת?
והאם, כדי לבצע את המשימה שנתנו לה, הגוף מייצר פיצוי?
נעים להכיר, שמי מאיה בן יעקב אשמן ואני מגיעה מעולם הפילאטיס המחול והתנועה וב-15 שנים האחרונות נכנסתי גם לעולם הטיפול.
ככל ששתי השפות האלה התחילו להתחבר אצלי, גיליתי שהידע האנטומי שהיה לי כמורה לפילאטיס נותן לי עוד דרך להסתכל על מה שקורה בתוך תהליך טיפולי.
עם השנים פיתחתי פרוטוקול תרגילים מובנים שמאפשר לי לזהות את האופן בו הגוף של המטופל מגיב לדפוסי החשיבה שלו ובעזרת שאלות ושיחה – אני מחברת בין הנקודות ועוזרת למטופל לצמצם את הפער בין מה שמתנהג לבין מה שמדובר בחייו.
דרך פרוטוקול התרגילים הפשוט של שיטת 'אוריינטציה גופנית' אפשר לזהות פערים תנועתיים וגם לדבר עליהם כייצוג ל"פערים" במערכות היחסים.
היכולת לייצר טווח תנועה מאורגן ויעיל יותר מבחינה אנטומית, או לנהל נכון את הכוחות בגוף – משפיע על מערכת העצבים והמוח ומוביל לשינוי של מגוון התנהגויות בתוך הסטודיו ומחוצה לו.
עבודה עם רפרטואר התרגילים הידידותי של 'אוריינטציה גופנית' מאפשר לך כמטפלת מאגר של עוגנים בתהליך הליווי. התרגילים יאפשרו לך לזהות אזורים בהם הגוף מתבלבל והמעבר לשאלות ושיחה יאפשרו לך חיבור לעולם היחסים והרגש.
והדבר הנפלא שבתהליך 'אוריינטציה גופנית' אנחנו לא נישארות בשלב "ההתבוננות" על הקושי – אנחנו ניתן לו גם מענה. לאחר שזיהינו את הפער והדפוס המאתגר, יש לך את היכולת לתת מענה ופתרון תנועתי יעיל אנטומית והתנהגותית לקשיים שעולים.
העבודה עם רפרטואר התרגילים של 'אוריינטציה גופנית' נשען על מודל ההתנהגות "ללמוד לכעוס נכון" שמקנה כלים יעילים ובהירים לניהול עולם הרגש והיחסים במשפחה.
היכולת להציב גבולות, לדבר צרכים או לזהות מתחים הופכים להיות נגישים וברורים לתקשורת ושינוי.
כשאנחנו מתבוננות בתנועה בתוך טיפול, ומסתכלות עליה בעיניים טיפוליות אנחנו שואלות:
האנטומיה נותנת לנו נקודת ייחוס.
היא עוזרת לנו לזהות אוטומטים ופיצויים שאולי לא היינו רואות דרך התבוננות טיפולית בלבד.
ואז, במקום שאנחנו נפרש למטופלת את הגוף שלה, אנחנו יכולות לתת לה לחוות שתי אפשרויות שונות - ולבקש ממנה לספר לנו מה ההבדל ביניהן.
זה חומר טיפולי מרתק.
אני רוצה להזמין מטפלות בתנועה ומטפלות רגשיות שעובדות עם הגוף לסדנה קצת אחרת.
